במסגרת "נמר" (חוג הנוער של החברה להגנת הטבע), ליוויתי את נכדתי הבכורה בטיול ברמת הגולן (מפת דרכים וטופוגרפית בגוגל קלאסי בלבד!). לאחר נסיעה באוטובוס של שעה ויותר,עצרנו לפיקניק ארוחת בוקר בסביבות קיבוץ משמר הירדן. סביבנו נתגלתה פריחה נהדרת, מעבר לכל הציפיות.
הגזר הקיפח מתפאר עם גרגר שחור במרכז הפרח, המושך את החרקים. אלו מעבירים אבקה מפרח לפרח ובכך מקלים על ההפרייה ומשפרים את סיכויי הזן לשרוד במשך אלפי שנות האבולוציה.
העולש המצוי הכחול, הוא צמח אכיל,עשיר בוויטמינים, מינרלים וסיבים. אפשר לאכול את עליו טריים או לבשלם.
הקיטה הרותמית הצהובה הינה עשב רב-שנתי הפורח במשך רוב השנה ואף בעיצומו של הקיץ. כדי לשמר מים, אין הוא נושא עלים בתקופת הפריחה.
בהמשך אנו מגלים את כליל החורש עם ענפיו המלאים בתרמילים; עץ אחד עם תרמילים אדמדמים, והאחר עם תרמילים ירוקים.
זהו עץ החרוב
לסיום המוצית הקוצנית עם פרחים צהובים-כתומים
בהמשך אנו חוצים את הירדן על גשר בנות יעקב ומתחילים את העלייה לרמת הגולן. הרמה היא למעשה מישור מוגבה שממנו בולטים תלי הרי געש שאינם פעילים עוד. היא נוצרה מפעילות געשית אשר החלה אף לפני כ-4 מיליון שנה, תקופה לא רחוקה במונחים גיאולוגיים. העובי הממוצע של שכבת סלעי הבזלת שנוצרו בפעילות הגעשית הוא כ-1000 מטר.
רמת הגולן עברה לידיי ישראל מסוריה בעקבות מלחמת ששת הימים (1967). היא גובלת עם לבנון בצפון, סוריה במזרח וירדן בדרום. קו הפסקת האש (הגבול הנוכחי) עם סוריה עובר על קו הגובה של התלים (בכיוון דרום-צפון), דבר המקל על הגנתה ומקשה על מעבר כלי השיריון.
עולים לרומו של הר בנטל ( 1,171 מטר מעל פני הים). למעשה גם הוא וגם שכנו, הר אביטל (הגבוה ממנו ב-33 מטר), נוצרו מאותו מקור געשי. כאשר פיית הר הגעש של הר אביטל נסתמה, הלבה התפרצה דרך דופנו המערבי ויצרה את הר בנטל.
מתחילים את הביקור בבונקר סורי ששופץ ושודרג על ידי צה"ל
מספר פרגים אגסיים פורחים בצד השביל
רואים גן פסלים קטן של הפסל יופ דה יונג. יופ הוא נוצרי אזרח הולנדי, שעלה לקיבוץ מרום הגולן ב-1973, נישא לחברת קיבוץ והקים כאן משפחה. פסליו מבוססים על חלקי פסולת ממתכת מרותכים.
ההר מהווה נקודת תצפית מצויינת לכיוון סוריה, מורדות החרמון ושאר רמת הגולן. ניתן לראות את העיר קוניטרה שנחרבה בזמן מלחמת יום כיפור (1973) ובהמשך הסורים בנו לידה את קוניטרה החדשה. ממערב רואים את קיבוץ מרום גולן, שנוסד מיד לאחר מלחמת יום כיפור.
מתחילים את הירידה הרגלית מההר, בכיוון צפון-מערב, לעבר מאגר בנטל.
הצמחייה והפרחים משגעים!
גרניון ארגמן:
קרדריה מצויה ממשפחת המצליבים:
ניתן לראות גם את הפירות המכילים את הזרעים.
העץ והפרחים של העוזרר
ורד הכלב:
פעמונית קיפחת
ולשון-פר מצויה:
עכובית הגלגל מתנתקת מהקרקע בסתיו, ומתגלגלת בשדות ברוח הנושבת וכך מפזרת את זרעיה. הצמח נחשב לאחד מצמחי המאכל והמרפא החשובים בארץ. עקב קטיפתו המוגברת, הוכנס לרשימת הצמחים המוגנים בישראל.
מתוך הצטופפויות עליו הדקיקים, עולים ניצני הפרח הצהובים של הכלך:
בשביל אנו מתפלאים ממגוון הסלעים הגעשיים, הנבדלים האחד מהשני בעקבות מהירויות התקררות לבה שונות בזמן היווצרותם. סוג סלעים אחרים נוצרו מלבה שנפלטה לאוויר בהתפרצות הר געש.
אני מצלם בהמשך מספר דגני בר:
ניתן לראות את התגית המצויה בכל שלבי התפתחותה, משלב הפריחה ועד לשלב היווצרות הפרי.
אנף אלון בפריחה
תלתן הארגמן:
ציפורנית מצרית
קנרס סורי
הפרח הלבן ועדין של הלבנה הרפואי
הפרח היפיפה של המרווה הכחולה
את הפרח ממשפחת הפרגיים, בצבעיי שחור-לבן-אדום לא הצלחתי לזהות בוודאות.
קבוצת קחוונים:
אלמוות הכסף
ביקיה דקת-עלים
לאחר שאבדנו בדרך יחד עם מספר מטיילים אחרים, אנו מצליחים להתקשר בטלפון ולהיפגש מחדש עם שאר הקבוצה.
אחירותם החורש בפריחה:
בתמונה זהו קרוב לוודאי זקן-סב
אחרי הפסקה קצרה ממשיכים בדרך
אמיתה גדולה מתרוממת לגבהים:
מגיעים סוף סוף לגדות מאגר בנטל שהוקם בשנות השמונים של המאה שעברה. המאגר מלא בדגי קרפיון, מנקז מי גשמים ונחלים מקומיים אשר בעבר זרמו לכיוון סוריה ואל השטחים החקלאיים שממזרח להר בנטל.
עוברים ליד פטל לביד, בגידול צפוף ופריחה עשירה
אחר כך מבחינים בבן-חרצית:
דרדר שלפני הפריחה:
פר איתן במירעה
מגיעים לשמורת בית צידה, המשתרעת על שטח ביצתי בצפון-מזרח הכינרת. נחלי איתן היורדים מן הגולן מזינים אותה. מחליפים בגדים ונעליים להליכה במים וממשיכים בין פלגי המים הרעננים והשלוליות. סביבנו צמחייה עשירה עם עצי ערבה, הרדוף ומינים אחרים. אנו מתפלאים מהשפיריות הצבעוניות והזריזות.
הילדים משפריצים מים ונרטבים כהוגן, וחלקם טובלים בשלמות במי הברכות. נכדתי מתלוננת מקור ולכן אנו נוטשים את מסלול המים וממשיכים בדרך העפר המקבילה. בדרך אני מצלם קיפודן המראה שלבי פריחה שונים.
צלף קוצני שפריחתו כבר תמה:
השרעול השעיר שבתמונה גבוה יותר מהילדה.
נוסעים בחזרה דרך בקעת הירדן ואני ממשיך לצלם דרך חלון האוטובוס. שדות ירוקים:
חממות
שדות דגנים שכבר נקצרו:
הרי הירדן:
מטעים
מאגרי מים
בהפסקה קצרה בקיבוץ בית השיטה אנו רואים עץ ברכיכיטון בפריחה
ואת הפרחים הצהובים של דרדר הקורים:
הגזר הקיפח מתפאר עם גרגר שחור במרכז הפרח, המושך את החרקים. אלו מעבירים אבקה מפרח לפרח ובכך מקלים על ההפרייה ומשפרים את סיכויי הזן לשרוד במשך אלפי שנות האבולוציה.
העולש המצוי הכחול, הוא צמח אכיל,עשיר בוויטמינים, מינרלים וסיבים. אפשר לאכול את עליו טריים או לבשלם.
הקיטה הרותמית הצהובה הינה עשב רב-שנתי הפורח במשך רוב השנה ואף בעיצומו של הקיץ. כדי לשמר מים, אין הוא נושא עלים בתקופת הפריחה.
בהמשך אנו מגלים את כליל החורש עם ענפיו המלאים בתרמילים; עץ אחד עם תרמילים אדמדמים, והאחר עם תרמילים ירוקים.
זהו עץ החרוב
לסיום המוצית הקוצנית עם פרחים צהובים-כתומים
בהמשך אנו חוצים את הירדן על גשר בנות יעקב ומתחילים את העלייה לרמת הגולן. הרמה היא למעשה מישור מוגבה שממנו בולטים תלי הרי געש שאינם פעילים עוד. היא נוצרה מפעילות געשית אשר החלה אף לפני כ-4 מיליון שנה, תקופה לא רחוקה במונחים גיאולוגיים. העובי הממוצע של שכבת סלעי הבזלת שנוצרו בפעילות הגעשית הוא כ-1000 מטר.
רמת הגולן עברה לידיי ישראל מסוריה בעקבות מלחמת ששת הימים (1967). היא גובלת עם לבנון בצפון, סוריה במזרח וירדן בדרום. קו הפסקת האש (הגבול הנוכחי) עם סוריה עובר על קו הגובה של התלים (בכיוון דרום-צפון), דבר המקל על הגנתה ומקשה על מעבר כלי השיריון.
עולים לרומו של הר בנטל ( 1,171 מטר מעל פני הים). למעשה גם הוא וגם שכנו, הר אביטל (הגבוה ממנו ב-33 מטר), נוצרו מאותו מקור געשי. כאשר פיית הר הגעש של הר אביטל נסתמה, הלבה התפרצה דרך דופנו המערבי ויצרה את הר בנטל.
מתחילים את הביקור בבונקר סורי ששופץ ושודרג על ידי צה"ל
רואים גן פסלים קטן של הפסל יופ דה יונג. יופ הוא נוצרי אזרח הולנדי, שעלה לקיבוץ מרום הגולן ב-1973, נישא לחברת קיבוץ והקים כאן משפחה. פסליו מבוססים על חלקי פסולת ממתכת מרותכים.
ההר מהווה נקודת תצפית מצויינת לכיוון סוריה, מורדות החרמון ושאר רמת הגולן. ניתן לראות את העיר קוניטרה שנחרבה בזמן מלחמת יום כיפור (1973) ובהמשך הסורים בנו לידה את קוניטרה החדשה. ממערב רואים את קיבוץ מרום גולן, שנוסד מיד לאחר מלחמת יום כיפור.
מתחילים את הירידה הרגלית מההר, בכיוון צפון-מערב, לעבר מאגר בנטל.
הצמחייה והפרחים משגעים!
גרניון ארגמן:
קרדריה מצויה ממשפחת המצליבים:
ניתן לראות גם את הפירות המכילים את הזרעים.
העץ והפרחים של העוזרר
ורד הכלב:
פעמונית קיפחת
ולשון-פר מצויה:
עכובית הגלגל מתנתקת מהקרקע בסתיו, ומתגלגלת בשדות ברוח הנושבת וכך מפזרת את זרעיה. הצמח נחשב לאחד מצמחי המאכל והמרפא החשובים בארץ. עקב קטיפתו המוגברת, הוכנס לרשימת הצמחים המוגנים בישראל.
מתוך הצטופפויות עליו הדקיקים, עולים ניצני הפרח הצהובים של הכלך:
בשביל אנו מתפלאים ממגוון הסלעים הגעשיים, הנבדלים האחד מהשני בעקבות מהירויות התקררות לבה שונות בזמן היווצרותם. סוג סלעים אחרים נוצרו מלבה שנפלטה לאוויר בהתפרצות הר געש.
אני מצלם בהמשך מספר דגני בר:
ניתן לראות את התגית המצויה בכל שלבי התפתחותה, משלב הפריחה ועד לשלב היווצרות הפרי.
אנף אלון בפריחה
תלתן הארגמן:
ציפורנית מצרית
קנרס סורי
הפרח הלבן ועדין של הלבנה הרפואי
הפרח היפיפה של המרווה הכחולה
את הפרח ממשפחת הפרגיים, בצבעיי שחור-לבן-אדום לא הצלחתי לזהות בוודאות.
קבוצת קחוונים:
אלמוות הכסף
ביקיה דקת-עלים
לאחר שאבדנו בדרך יחד עם מספר מטיילים אחרים, אנו מצליחים להתקשר בטלפון ולהיפגש מחדש עם שאר הקבוצה.
אחירותם החורש בפריחה:
בתמונה זהו קרוב לוודאי זקן-סב
אחרי הפסקה קצרה ממשיכים בדרך
אמיתה גדולה מתרוממת לגבהים:
מגיעים סוף סוף לגדות מאגר בנטל שהוקם בשנות השמונים של המאה שעברה. המאגר מלא בדגי קרפיון, מנקז מי גשמים ונחלים מקומיים אשר בעבר זרמו לכיוון סוריה ואל השטחים החקלאיים שממזרח להר בנטל.
עוברים ליד פטל לביד, בגידול צפוף ופריחה עשירה
אחר כך מבחינים בבן-חרצית:
דרדר שלפני הפריחה:
פר איתן במירעה
מגיעים לשמורת בית צידה, המשתרעת על שטח ביצתי בצפון-מזרח הכינרת. נחלי איתן היורדים מן הגולן מזינים אותה. מחליפים בגדים ונעליים להליכה במים וממשיכים בין פלגי המים הרעננים והשלוליות. סביבנו צמחייה עשירה עם עצי ערבה, הרדוף ומינים אחרים. אנו מתפלאים מהשפיריות הצבעוניות והזריזות.
הילדים משפריצים מים ונרטבים כהוגן, וחלקם טובלים בשלמות במי הברכות. נכדתי מתלוננת מקור ולכן אנו נוטשים את מסלול המים וממשיכים בדרך העפר המקבילה. בדרך אני מצלם קיפודן המראה שלבי פריחה שונים.
צלף קוצני שפריחתו כבר תמה:
השרעול השעיר שבתמונה גבוה יותר מהילדה.
נוסעים בחזרה דרך בקעת הירדן ואני ממשיך לצלם דרך חלון האוטובוס. שדות ירוקים:
חממות
שדות דגנים שכבר נקצרו:
הרי הירדן:
מטעים
מאגרי מים
בהפסקה קצרה בקיבוץ בית השיטה אנו רואים עץ ברכיכיטון בפריחה
ואת הפרחים הצהובים של דרדר הקורים:
פורסם ב xcursii.blogspot.com